מהי תולעת הפארק?

תולעת הפארק (שם מדעי Spirocerca Lupi) הוא טפיל חדש יחסית בישראל שהתפשט בצורה נרחבת בשנים אחרונות. התולעת התגלתה לראשונה באזור פארק הירקון וכנראה מוצאה בחיות שיובאו לספארי מאפריקה.

כיצד נדבקים בתולעת הפארק?

אכילה של חיפושית זבל (פונדקאית ראשונית) או בעלי חיים אחר אשר הטפיל בגופו (מכרסמים,ציפורים,לטאות) היא הדרך הנפוצה ביותר להדבקה, בדרך כלל הכלב בולע את חיפושית הזבל בזמן אכילת דשא, שאריות מזון או שתיית מים אליהם נפלה החיפושית. הטפיל משתחרר מגוף החיפושית בתוך הקיבה של הכלב ומשם מועבר למערכת הדם, בעזרת מחזור הדם הוא מגיע לאזור הוושט בו הוא מתפתח לזחל בוגר. ביצי הטפיל מופרשים בצואה של הכלב אשר נאכלת שוב על ידי חיפושית הזבל.

מה הסימנים להדבקות של תולעת הפארק?

הסימנים העיקריים הם שיעול, הקאה ופליטת מזון, חולשה, קשי בליעה, ירדה במשקל. במקרים נדירים הטפיל מגיע לאבי העורקים וגורם לקרעים שמובילים לדימום ואך למוות פתאומי.

מה הם דרכי האבחון של תולעת הפארק?

אבחון תולעת הפארק קשה ולא תמיד יעיל, לפעמים בעזרת בדיקת צואה ניתן לאתר את ביצי התולעת אך לא כל דגימה בהכרח מזוהמת ולכן אי מציאת ביצים אינה שוללת את קיומה. דרכי אבחון נוספות הן באמצעות צילומי רנטגן של בית החזה, בדיקת C.T או אנדוסקופיה בהם לפעמים יופיעו גושים או התרחבות באזור הוושט.

מהם דרכי המניעה?

הכי בטוח - למנוע אכילת שאריות מזון, זבל, גללי חיפושית וצואה. מומלץ לבצע זריקות של תרופה הנקראת דורמקטין (דקטומקס) כל 3 חודשים, חשוב לזכור כי זהו אינו חיסון אלא טיפול מונע. התרופה נשארת במערכת הדם של כלב רק מספר ימים ולכן אינה יעילה לפרק זמן ארוך. חשוב לדעת שישנם גזעים (קולי,רועה אוסטרלי, בורזוי ועוד…) עבורם החומר דורמקטין עלול להיות קטלני, בגזעים אלו יש לבצע בדיקת דם על מנת לבדוק אם ישנה רגישות לדורמקטין לפני הטיפול.

מהו הטיפול בתולעת הפארק?

במקרים בהם כבר אובחנה תולעת הפארק - הטיפול הינו באותו חומר-דורומקטין במינון כפול כל שבועיים. מומלץ לחזור על האבחון אחרי הטיפול ובחלק מהמקרים נדרש אף טיפול ארוך יותר.