נחשים הם יצורים מרתקים, אך הטיפול הרפואי בהם שונה לחלוטין מזה של יונקים כמו כלבים או חתולים. בניגוד לחיות מחמד "מסורתיות", נחשים הם מומחים בהסתרת סימני מחלה. בטבע, נחש שמראה חולשה הופך לטרף קל. אינסטינקט הישרדותי עתיק זה גורם לכך שכאשר בעלים מבחין בסימפטומים – המצב לרוב כבר מתקדם.
זו הסיבה מדוע האבחון והטיפול בנחשים דורשים ידע מעמיק, ציוד מותאם וגישה ייחודית. רפואת זוחלים (הרפטולוגיה) היא תחום התמחות בפני עצמו. פנייה לווטרינר בעל ניסיון בטיפול בנחשים היא קריטית לא רק במקרה חירום, אלא גם לשמירה על בריאותו ואיכות חייו של הנחש לאורך זמן.
מדוע נחש צריך וטרינר ייעודי?
השוני הפיזיולוגי הוא הסיבה המרכזית. נחשים הם "אקטותרמיים" (מה שנהוג לכנות "בעלי דם קר"). המשמעות היא שטמפרטורת הגוף שלהם, וקצב חילוף החומרים שלהם, תלויים לחלוטין בסביבה החיצונית.
- חילוף חומרים: טמפרטורה לא נכונה בטרריום תשפיע ישירות על יכולת העיכול, יעילות מערכת החיסון ואפילו על האופן שבו הנחש מגיב לתרופות.
- אנטומיה ייחודית: לנחשים אין סרעפת, מבנה הריאות שלהם שונה (לרובם יש ריאה אחת מתפקדת), ומערכת העיכול מותאמת להאכלות בתדירות נמוכה.
- הקשר ההדוק לניהול (Husbandry): רוב מוחלט של הבעיות הרפואיות בנחשים נובע, במישרין או בעקיפין, מניהול סביבתי שגוי. טמפרטורה, לחות, גודל הכלוב, סוג המצע או תדירות האכלה – כל אלו הם גורמים רפואיים קריטיים.
וטרינר לנחשים יתחיל את התשאול לא רק על הנחש עצמו, אלא על תנאי המחיה שלו לפרטי פרטים.
סימני אזהרה נפוצים שמחייבים פנייה למרפאה
כאמור, נחשים מסתירים מחלות. אם אתם רואים אחד מהסימנים הבאים, אל תחכו. יש ליצור קשר עם מרפאה וטרינרית להתייעצות.
בעיות נשימה
זהו אחד ממצבי החירום הנפוצים.
- נשימה בפה פתוח: נחש בריא נושם תמיד בפה סגור.
- צפצופים או חרחורים: קולות נשימה המעידים על נוזלים או חסימה.
- בועות או הפרשות מהנחיריים: סימן מובהק לזיהום נשימתי (URI).
- החזקת הראש בזווית לא טבעית (מופנה כלפי מעלה).
בעיות עור והתנשלות (Shedding)
הנשל הוא מדד בריאותי חשוב.
- נשל חלקי (Dysecdysis): הנחש משיר את עורו בחלקים במקום ביחידה אחת.
- "משקפיים" כלואים: כיסויי העיניים (שגם הם חלק מהעור) לא יורדים בנשל.
- נגעים בעור: שלפוחיות (לרוב מלחות יתר), כוויות (מגוף חימום), פצעים או אדמומיות חריגה.
- טפילים חיצוניים: אקריות (Mites) נראות כנקודות שחורות זזות, לרוב סביב העיניים והפה.
בעיות במערכת העיכול
- הקאה (Regurgitation): נחש שמקיא את מזונו יום או יומיים לאחר האכילה. זהו סימן חמור לבעיה סביבתית (לרוב טמפרטורה קרה מדי) או למחלה.
- סירוב אכילה: נפוץ לפני נשל או בתקופות רבייה, אך סירוב אכילה ממושך ולא אופייני דורש בירור.
- נפיחות בטנית או עצירות: קושי בהעברת צואה.
- שלשול או צואה בעלת ריח חריג.
שינויים התנהגותיים ונוירולוגיים
- אובדן טונוס שרירים: הנחש מרגיש "רפוי" כשמרימים אותו.
- רעידות או עוויתות.
- "Stargazing": תסמונת שבה הנחש מביט כלפי מעלה באופן כפוי, מאבד שיווי משקל ומתהפך על גבו. זהו סימן לבעיה נוירולוגית חמורה.
נקודה למחשבה: הנחש והסביבה שלו הם יחידה אחת כשאתם מגיעים לבדיקה, צלמו בטלפון את הטרריום של הנחש במלואו. תמונה של המדחום, מד הלחות, סוג המצע וגופי החימום תיתן לווטרינר מידע קריטי לאבחון הבעיה, לא פחות מהבדיקה הפיזית של הנחש עצמו.
מה קורה בבדיקה של נחש במרפאה?
בדיקת נחש דורשת מיומנות וגישה שונה.
- היסטוריה רפואית (אנמנזה): הווטרינר ישאל שאלות מפתח: מה הטמפרטורה בצד החם והקר? מה אחוזי הלחות? מתי הנחש אכל/התנשל/עשה צרכים לאחרונה? האם היו שינויים בסביבה?
- בדיקה פיזית: הווטרינר יבדוק את הנחש מכף רגל ועד ראש (או מזנב ועד ראש). הבדיקה תכלול מישוש עדין של הגוף לאיתור נפיחויות, בדיקת חלל הפה (לסימני "ריקבון פה" – Stomatitis), בדיקת העיניים, הנחיריים ופתח הביב (Cloaca).
- אבחון מתקדם: לעיתים קרובות, בדיקה פיזית אינה מספיקה. וטרינר לנחשים עשוי להמליץ על:
- צילומי רנטגן: חיוניים לאבחון דלקת ריאות, שברים, עצירות (Impaction) או ביצים כלואות (Dystocia).
- בדיקות דם: לקיחת דם מנחש היא פרוצדורה עדינה (לרוב מהווריד בזנב או מהלב) המספקת מידע חיוני על תפקודי איברים וזיהומים.
- בדיקות צואה: לאיתור טפילים פנימיים.
שאלות ותשובות נפוצות
שאלה: באיזו תדירות נחש צריך לראות וטרינר? תשובה: מומלץ מאוד להביא כל נחש חדש לבדיקה ראשונית לאחר הרכישה. בדיקה זו מוודאת שהנחש בריא, נקי מטפילים, ומאפשרת לווטרינר לתת דגשים מדויקים לניהול הסביבתי (Husbandry) הספציפי למין הנחש שלכם. לאחר מכן, מומלץ לבדיקה שגרתית ובדיקת צואה פעם בשנה.
שאלה: הנחש שלי לא אכל כבר שבועיים, זה מצב חירום? תשובה: תלוי. נחשים מסוימים (כמו פיתון כדורי) ידועים בצומות וולונטריים. עם זאת, אם מדובר בנחש צעיר (גור), או אם הצום מלווה בסימנים נוספים (ירידה במשקל, צפצופי נשימה, עור מקומט המעיד על התייבשות), יש לפנות לבדיקה.
שאלה: איך מביאים נחש למרפאה בבטחה? תשובה: הדרך הבטוחה ביותר היא בתוך ציפית כרית (בד נושם) שקשורה היטב, ואת הציפית להכניס לתוך קופסת פלסטיק מאווררת או קלקר. אין להביא את הנחש בטרריום זכוכית כבד. בימים קרים, יש לדאוג לחימום (כמו בקבוק חם עטוף במגבת) בתוך הקופסה, אך לא במגע ישיר עם הנחש.
הכתובת שלכם לרפואת זוחלים באשדוד
ב"אנימל סנטר", אנו מאמינים שלכל בעל חיים, בין אם הוא הולך על ארבע, עף או זוחל, מגיע הטיפול המסור, המקצועי והאוהב ביותר. האהבה הכנה שלנו לבעלי חיים והמחויבות הבלתי מתפשרת לרווחתם חלה גם על החברים המיוחדים בעלי הקשקשים.
אנו מבינים את הניואנסים והדרישות הייחודיות של רפואת הזוחלים. אם אתם זקוקים לייעוץ בנוגע לנחש שלכם, חוששים שמשהו בהתנהגותו השתנה, או מחפשים וטרינר לחיות אקזוטיות כמו נחשים – אנחנו כאן בשבילכם. צרו קשר עם המרפאה ונשמח לעמוד לשירותכם.
לחצו לשיחה
דילוג לתוכן