אחת לשלושה חודשים וכחלק מגישת "הרפואה המונעת", אתם מגיעים עם כלבכם אל המרפאה הוטרינרית לטיפול מונע בזריקה הקוטלת את תולעת הפארק. ללא טיפול מונע והקפדה על מתן הזריקה בזמן, כלבכם עלול לסבל סבל רב ולהציף סימפטומים שונים כדוגמת הקאות, קשיים בנשימה, חולשה ובמקרים קיצוניים – אף מוות.
לרוב, לא באמת צריך "לשכנע" את בעלי הכלבים לחסנם, אלא שהאתגר הוא אחר: ישנם גזעי כלבים שרגישים לטיפול נגד תולעת הפארק. הגזעים הרגישים (הרשימה המלאה כבר תוצג בפניכם), מאופיינים ברגישות רבה למגוון רחב של תרופות. רגישות לטיפול בתולעת הפארק אינה מקרית והיא נשענת על מוטציה בגן MDR1. הרגישות באה לידי ביטוי בכך שהיא עלולה לגרום להרעלה ולעתים למוות. כך, יוצא שהטיפול שמטרתו למנוע מחלות, עלול יוצר נזקים אחרים.
חשוב להרגיע כבר בשלב זה: המוטציה בגן לא משפיעה בשום אופן על איכות חייו של כלבכם. "האתגר" היחיד הניצב בפניכם הוא תשומת הלב שעליכם להעניק לתרופות מסוימות, אליהן עלול הכלב להיות רגיש. מדובר על תרופות מקבוצת איברמקטין, דורמקטין, אייספרומזין, ומילבמיצין.
גזעי הכלבים הרגישים לחיסון תולעת הפארק:
- קולי
- ויפט
- כלבי רוח
- רועה אנגלי
- רועה גרמני
- שלטי
- כלבים מעורבים
- בורדר קולי
- רועה אוסטרלי ועוד…
חשוב לדעת: הסבירות הגבוהה ביותר למציאת מוטציה בגן היא אצל קולי – כ-70% שכיחות. הגזעים בורדר קולי, כלבים מעורבים ורועה אנגלי עתיק בעלי הסבירות הנמוכה ביותר – 5% שכיחות בלבד.
זוהתה מוטציה בגן MDR1 – מה עושים עכשיו?
אבחון של מוטציה בגן באמצעות בדיקה גנטית, הכרחי. המטרה היא להבטיח את הטיפול הראוי, הבריא והבטוח ביותר בעבור כלבכם. תוצאות הבדיקה ישקפו את אחד משלושת המצבים הבאים:
- 1.תשובה שלילית – הכלב אינו נושא מוטציה בגן
- 2.תשובה חיובית – הכלב נשא ב-2 אללים
- 3.הכלב נשא של אלל אחד בלבד
בגזעים המאופיינים באחוזי סבירות גבוהים למוטציה בגן, כדאי מראש שלא להסתכן ולא לטפל ליפני הבדיקה. בהתאם לגזע הכלב ותוצאות הבדיקות הגנטיות, תישקל האפשרות לתת את הטיפול במינונים נמוכים שלא יסכנו את בריאותו.
"איך אוכל לטפל בכלבי בכל זאת מפני תולעת הפארק?"
אז איך אפשר בכל זאת למנוע את תולעת הפארק? באמצעות טיפולים שאינם נשענים על זריקות, אלא על אמפולות וכדורים. כן חשוב להדגיש כי בשונה מהזריקה שמומלצת בתדירות של אחת לשלושה חודשים, טיפולים אחרים נדרשים בתדירות גבוהה יותר (לרוב, אחת לחודש), בכדי להבטיח את יעילותם.
"ישנה אפשרות פשוט לוותר על הטיפול המונע נגד תולעת הפארק?"
התשובה היא חד משמעית והיא לא. העובדה כי לכלבכם קיימת רגישות לטיפול בתולעת הפארק בטח שלא הופכת אותו חסין מהידבקות במחלה. בריאותו של הכלב צריכה להתמקם בראש סדר העדיפויות שלכם. למרות שאין כל חשש הדבקה בבני אדם, כלבים הנדבקים בתולעת הפארק סובלים מסימפטומים חריפים שפוגעים ישירות באיכות חייהם. ירידה במשקל, צליעה, חוסר יכולת לעכל את המזון – כל אלו רק חלק מהסימפטומים מהם עלול כלבכם לסבול.
במקרה חירום לחצו לשיחה