חמוס היא אחת מהחיות הקטנות המוחזקות בבתים ולכן חיסון נגד כלבלבת (דיסטמפר) הוא חיסון הכרחי לחמוסים כדי לשמור על בריאותם.
אם הם יחלו במחלה זו הם ימותו בוודאות ולכן מומלץ לחסן אותם החל מגיל 8 שבועות ובאופן שוטף על פי ההנחיות של הוטרינר. חיסון כלבלבת בחמוסים צעירים, ניתן 3 פעמים בהפרש של 3 שבועות בין חיסון לחיסון. החיסונים לכלבלבת ניתנים בגיל 8 שבועות, בגיל 11 שבועות ובגיל 14 שבועות ולאחר מכן אחת לשנה באופן קבוע.
קיימים חמוסים המפתחים תגובה אלרגית בדרגות שונות לחיסון ולכן חייבים להישאר איתם במרפאה כחצי שעה לאחר מתן החיסון כדי לוודא שהכול תקין ולא מתפתחת תגובה שכזו.
אם נצפתה תגובה אלרגית, הצוות הוטרינרי יטפל בכך באופן מידי.
תסמיני מחלת הכלבלבת (דיסטמפר)
מחלת הדיסטמפר הנה מחלה ויראלית קטלנית הפוגעת קשות בבעל חיים זה ומובילה למוות.
ברוב המקרים הסימנים הראשונים של המחלה מתבטאים בהפרשות מהאף ומהעיניים והן אלה המסמלות את תחילתה של המחלה ומהווה חלק מסממני הדלקת של דרכי הנשימה העליונות. לאחר מספר ימים, ההפרשות מתייבשות ואז מתהווה קרום שמסתיר את כל האזור. בנוסף לכך, נראית פריחה באגן, באף ובסנטר. תופעה נוספת הנה הופעת סמני כפות רגליים נוקשות עם נפיחות של הרגליים.
כבר בתחילת המחלה רואים את השינוי בהתנהגותו של החמוס, הוא חלש, סובל מחום, מרגיש לא טוב וכמעט שאינו אוכל. עם התקדמות המחלה, קיימת פגיעה במערכת העצבים המתבטאת בפרכוסים, רעידות, תרדמת ומוות.
אחת הדרכים למניעת המחלה היא הפרדה מידית בין החמוס המראה סמנים למחלה לחמוסים האחרים, כדי שהחולה לא ידביק את כל הבריאים.
סמני המחלה הנם חמורים מאוד ומרגע הופעתה אין לה טיפול ולכן במקרים רבים מבצעים המתת חסד לחמוס החולה גם כדי להקל עליו את הסבל וגם כדי שלא ידביק את האחרים.
ההידבקות בכלבלבת
נגיף הדיסטמפר הגורם למחלה קטלנית זו, מועבר בין החיות מהפרשות הגוף כמו שתן, צואה ורוק, הפרשות מהאף או מהעיניים והכי חמור בהדבקה על ידי טיפות מפרשות מהאף הנישאות באוויר ולכן מחלה זו נחשבת למדבקת מאוד. הנגיף הנ"ל נמצא גם בכלבים ובחיות בר אחרות וחמוסים יכולים להדבק גם מהם. חפצים שיש עליהם את נגיפי המחלה או מאנשים ששיחקו עם חיות נגועות, או דרכו על שתן של חיה נוגע והביאו עמם את הנגיף הביתה יכולים לדביק חמוסים, במיוחד כאלה שמעולם לא יצאו מהבית ומכאן החשיבות שגם חמוסים שגדלו רק בבית יחוסנו.
מניעה
חיסון כלבלבת בחמוסים ימנע את ההדבקות במחלה כבר בצעירותם ואחת לשנה בחיסון מוחלש של הוירוס. חל איסור לחסן חמוס בחיסון משושה של כלבים מכיוון שהוא מכיל וירוסים שאינם רלוונטיים לחמוס ויכולים לגרום לתופעות לוואי לא רצויות. כיום קיימים 2 סוגי חיסונים המתאימים לחמוס: חיסון ה-DP וחיסון PUREVAX-D.
אמצעי זהירות
חשוב לא להכניס לבית חמוס שאינו מחוסן ומבית גידול שאינו ידוע.
חשוב להקפיד על תזונה ותנאי ממשק ואוורור טובים בעת גידול החמוס.
חשוב להקפיד לחסן את החמוסים בבית בכל החיסונים בהתאם לפרוטוקול ולזמני החיסונים ולהקפיד שלא יחוסנו בטעות בחיסון משושה של כלבים.