איך לגדל חמוס

איך לגדל חמוס

פעמים רבות משווים את החמוסים לכלבים ולחתולים. כמו החתולים, הם ישנים הרבה ומאולפים להשתמש בקופסת הצרכים שלהם ובדומה לכלבים הם מאוד חברותיים ואוהבים את חברת האנשים אך בתכלס הם בקטגוריה שבין שניהם. בגלל המבנה הפרוותי, האופן החברותי שלהם והסקרנות הגדולה שלהם, החמוסים הפכו לחיות מחמד נפוצות מאוד.

כאשר אנחנו מחליטים על גידול חמוס בבית, כחיית מחמד עלינו ללמוד תחילה מספר עובדות עליהם:

החמוסים הנם ממשפחת הסמוריים, ומשקלם נע בין 1-2.5 ק"ג כבוגרים. תוחלת חייהם נעה בין 6-10 שנים. החמוסים נוטים לישון הרבה בין 18-20 שעות ביממה ופעילים בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובערבים. צבעם של החמוסים נע בן חום זהוב לחום ולשחור עם מגוון של גוונים. החמוסים עוברים בדר"כ סירוס/עיקור בגיל 3-4 חודשים לצמצום הריח החזק שלהם (מכאן השם חמוס מבאיש) למניעת הרעלת אסטרוגן (בנקבות) ולהפחת האגרסיות בעיקר בין הצעירים. לחמוסים יש אופי חברתי מפותח מאוד, הם אוהבים לשחק, בעיקר כאשר הם בסביבת אנשים. החמוסים הנם חיות מאוד אינטליגנטיות וסקרניות ויכולים להיות מאולפים למשמע שמם וללמוד לעשות את הצרכים בארגז שלהם. לעומת זאת, החמוסים דורשים תשומת לב מלאה כאשר הם מחוץ לכלוב בגלל האופי הסקרני שלם והנטייה שלהם להיכנס לקטנים שבחורים. לא מומלץ החזיק חמוסים בסביבת ילדים מתחת לגיל 6 בגלל שנטייתם לעיתים לנשוך בעיקר בגיל צעיר. החמוסים אוהבים מאוד לגנוב חפצים ולהחביא אותם ולעיתים לבלוע חפצים שונים. לחמוסים קל מאוד להסתדר עם חיות בית גדולות כאשר הם מובאים באופן הדרגתי אך יש לנקוט משנה זהירות כאשר הם בסביבת תוכים, ארנבים, ומכרסמים שונים.

גידול חמוס בבית: החיים עם החמוס

הסביבה: בגלל אופיים להיכנס לקטנים שבחורים, מומלץ להחזיקם בכלובים גדולים, מאווררים מאוד, בעלי מספר מפלסים, המכילים צעצועים רבים המותאמים לחמוסים, על הכלוב להיות עם רצפה נוקשה וכמובן דלת ננעלת שלא ניתנת לפתיחה בקלות. הכלוב צריך להיות ממוקם בסביבה שקטה, שהטמפ' בה נעה בין 15-27 מעלות צלזיוס.

מה צריך להכיל הכלוב: אזור שינה (מגבת או מיטה ), אשר ינוקו אחת לשבוע, ארגז לעשיית צרכים (המכיל חומרים סופגים כגון מוצרי נייר עיתון ממוחזר או שבבי עץ), יש להימנע מנסורת אשר יכולה לגרום לפגיעה במערכת הנשימה וחול חתולים אשר יכול להיאכל על ידם, וכמובן צעצועים רבים.

תזונת החמוס: החמוסים הנם אוכלי בשר בהגדרתם ולכן צריכים לאכול מזון יבש מסחרי המותאם לחמוסים המורכב מאחוז חלבון פרמיום גבוה ואחוז שומן גבוה( במקרה של חוסר במזון כזה, ניתן לתת לחמוס מזון יבש פרמיום של חתולים בעל תכולת חלבון גבוה). אסור להאכיל חמוסים במוצרי חלב, ירקות, פירות או מוצרים המכילים רמת סיבים גבוה, פחמימות או סוכרים. יש כמובן לספק לחמוס מים טריים מדי יום.

הפעילות שלהם: בגלל נטייתם של החמוסים ללעוס ולבלוע כל דבר וסקרנותם הגבוה, הצעצועים שהם משחקים איתם חייבים להיות נוקשים וללא חלקים קטנים מתפרקים. צעצועים העשויים מגומי, ספוג, לטקס או פלסטיק אינם מתאימים לחמוסים. כאשר מוצאים את החמוס מתאו ומשחקים איתו ,יש לוודא שכל הפתחים החדר נסתמו והוסרו כל החפצים הניתנים ליפול ולהישבר. בגלל נטייתם להשתעמם בקלות, חשוב לשחק איתם לפחות שעה ביום ומומלץ להביא להם חבר למשחקים.

הפרווה שלהם: החמוסים כמו החתולים הנם בע"ח נקיים מאוד המקפידים לנקות את עצמם. פרוותם של החמוסים מתחלפת פעמיים בשנה כתלות באורך היום. מומלץ לסרק את פרוותם על בסיס קבוע להסרת שיער שנשר, ולקצץ את ציפורניהם באופן קבוע. ניתן לרחצם בתדירות נמוכה בשמפו המותאם לעור החמוס.

נושאים בריאותיים חשובים בחמוסים

לחמוסים ככל בע"ח יכולים לחלות במחלות שונות אך ישנם מספר מחלות המופיעות בחמוסים תדירות גבוה יותר כגון התפתחות כיבים בקיבה, בעיות במע' העיכול עקב בליעת גופים זרים ומחלות הקשורות לבלוטת האדרנל והלבלב. מחלות הקשורות לבלוטת האדרנל מופעם מתבטא בצורת איבוד מסיבי של פרווה, בעיקר באזור הזנב, הירכיים והכתפיים, והתנפחות איברי המין . מחלת בלוטת האדרנל יכולה להיות מטופלת על ידי ניתוח (מומלץ יותר) וטיפול תרופתי על ידי הזרקת שבב הורמונלי מתחת לעור. מחלת בלוטת הלבלב (אינסולינומה) הנה למעשה גידול של תאי הלבלב והפרשת רמות גבוהות של הורמון האינסולין, בעיקר בחמוסים מבוגרים יותר הגורם לנפילה ברמת הסוכר בדם . הסימנים הבולטים הנם: התמוטטות פתאומית, פרכוסים, וריור מוגבר. התקדמות המחלה יכולה להיות מואטת על ידי טיפול תרופתי או ניתוח להסרת הגידול מלווה בטיפול תרופתי (מאריך חיים יותר).

שגרת הטיפולים הרפואיים בחמוסים

החלטתם על גידול חמוס בבית? מצוין. קחו בחשבון שיש לקחת את החמוס לוטרינר של חיות אקזוטיות לפחות אחת לשנה לבדיקה מקיפה. בנוסף לכך מומלץ:

  • לתת טיפול נגד טפילי מעיים – אחת לחצי שנה
  • חיסון החמוס אחת לשנה כנגד מחלת הדיסטמפר(כלבלבת) – מחלה ויראלית קטלנית ביותר בחמוסים, (בגורי חמוסים מומלץ לחסנם החל מגיל חודשיים ב 3 חיסונים כנגד כלבלבת בהפרש 3 שבועות בין חיסון לחיסון).
  • בדיקת האוזניים לטפילי אוזניים
  • טיפול שנתי כנגד פרעושים (לא כל טיפול נגד פרעושים מומלץ לחמוסים – אנו ממליצים על טיפות מסוג אדוונטג' כנגד פרעושים).
  • ניקוי שיניים שנתי.
  • בדיקה שנתית של רמת הסוכר בדם.
  • קיצוץ ציפורניים בהתאם לצורך.
  • בדיקת מצב פרוות החמוס.

עיקור/סירוס החמוס

סירוס החמוס: מומלץ מאוד לסרס את החמוס בגיל 3 חודשים ומעלה לקטנת הריח שמדיף החמוס, להפחת האגרסיות והנשיכות ולמניעת התפתחות גידולים במערכת המין, באשכים והקטנת בעיות בבלוטת הערמונית.

העיקור בנקבה: בחמוסות העיקור הנו חיוני ביותר ובעצם חובה! כבר בגיל 4-5 חודשים , מכיוון שנקבה מיוחמת (שאינה מעוקרת כמובן) יכולה למות מאנמיה קשה (הרעלת אסטרוגן) עקב הורמון האסטרוגן המופרש ברמות גבוהות על ידי השחלות בזמן זה. רק הפריית הנקבה על ידי זכר (ביוץ מושרה) יכולה להפחית באופן משמעותי את רמת ההורמון הזה בגוף בתקופת הייחום.