תהליך העיקור והסירוס חמוסים

[cmsmasters_row][cmsmasters_column data_width="1/1"][cmsmasters_text]

מה הקשר בין עיקור וסירוס לבין מניעת ריח מחמוסים? וטרינרים רבים ממליצים לבעלי החמוסים, לבצע ניתוחי עיקור וסירוס בחמוסים שלהם מכמה סיבות רפואיות והתנהגותיות.

סירוס ומניעת ריח מחמוסים

סירוס חמוס זכר הוא הליך מומלץ אלא אם קיים רצון של בעליהם להרביע אותם. אחת הסיבה העיקרית לביצוע סירוס, היא מניעת ריח מחמוסים. ריח מאוד חזק הנובע מבלוטות השומן בעור. הריח החזק של החמוס הזה לעיתים גורם לדחייה ולאחר שהם עוברים את ההליך הכירורגי, עוצמת הריח פוחתת באופן משמעותי.

עוד על סירוס חמוסים זכרים

מעבר לנושא הריח גם פרוותם משתנה, היא רכה יותר ופחות שמנונית והחמוסים גם מאבדים מעט מנפח הצוואר לאחר הניתוח. הזכרים הצעירים מתנהגים בילדותם בצורה די אגרסיבית, הם רבים ופוצעים חמוסים אחד את השני. לכן, מבצעים הליך של פיצול בין החמוסים וגורמים לכך שכל אחד מהם נמצא לבד בכלוב כדי למנוע את התפתחותן של התגרות הללו בין החמוסים. סירוס חמוס בגיל צעיר שנע בין חמישה לשישה חודשים, ירגיע אותם וכך הם יהיו שקטים יותר ויוכלו לחיות באותו הכלוב עם חמוסים נוספים. מעבר לך, הסירוס מקטין באופן משמעותי את הסיכון לבעיות בבלוטת הערמונית והסיכון לגידולים סרטניים באשכים ובמערכת המין הזכרית של החמוס. בניתוח הסירוס של הזכרים, כורתים להם את שני האשכים שהם המקור ליצירת הורמון הטסטוסטרון מהווה חלק מהריח הזכרי החזק של החמוסים.

עיקור חמוסות נקבות

עיקור חמוסה הוא הליך חובה ומציל חיים לאור סיבוכים רפואיים העלולים לקרות לנקבות שאינן מעוקרות. נקבות רבות לא מעוקרות, אשר לא יזדווגו בשנתן הראשונה עם זכרים, אף על פי שהן מיוחמות, ימותו טרם מלאת להן שנה.

נקבת החמוס עוברת הליך הורמונלי ייחודי שיש לבצע עליו בקרה. ייחום החמוסה תלוי באורך היום ומתבצע באביב ובקיץ כשאורך היום גדל. הייחום נשמר כל עוד הנקבה לא הזדווגה עם זכר או כל עוד אורך היום לא התקצר. הביוץ בחמוסה הנו ביוץ מושרה המתבצע רק לאחר מגע מיני עם חמוס זכר. נקבה שלא הזדווגה עם זכר בתקופת הייחום נותרת מיוחמת במשך כמה שבועות וכך מתפתחת בה הרעלת הורמון האסטרוגן. כמות גדולה של הורמון האסטרוגן הקיים בגופה של החמוסה עקב הייחום שאינו פוסק, הופכת אותו להורמון מסוכן שיש לו השלכות ארוכות טווח על תפקודה ועל בריאותה. הורמון האסטרוגן בריכוז גבוה לאורך זמן, פוגע קשות בפעילות מח העצם וגורם לכך שהחמוסה הופכת לאנמית באופן קיצוני וקטלני, נוצרים בה דימומים פנימיים חמורים, מצב העלול לגרום למותה של החמוסה. בנוסף לכך, היא מאבדת את שערותיה וגם חלק ממשקל גופה ומתפתחים אצלה זיהומים בדרכי השתן. הייחום בנקבות נראה באופן ברור כי צבעו של איבר המין שלה הופך לצבע ורוד, הבושת מתנפחת ובנוסף החמוסה מתנהגת באופן שונה, היא הופכת לעצבנית יותר ואוכלת הרבה פחות מהרגיל. לכן, במקרים שמופיעים סמני הייחום בנקבה, יש לזווג אותה עם זכר כמה שיותר מהר על מנת שיקטן באופן משמעותי ריכוז האסטרוגן בגופה דבר שיכול להוציאה מהמצב הסבוך שאליו היא עלולה להיקלע. ביצוע עיקור חמוסה, הנו חיוני למניעת מצבים מסוכנים כאלה. נקבות שלא עוברות הליך זה, מתות תוך פרק זמן קצר יחסית מלידתן. בנוסף להיות הניתוח מציל חיים באופן מידי, הוא מפחית את הסיכון לחלות בסרטן במערכת המין והעטינים באופן משמעותי ביותר, ומפחית השפעת הייחום על איבוד הפרווה בנקבות. במהלך הניתוח המתבצע רק לאחר שהחמוסה עברה תהליך גמילה, כורתים לחמוסה את השחלות ואת הרחם. הנקבות מחלימות די מהר מהניתוח. כיום ניתן גם להזריק לחמוסה חומרים נוגדי ייחום על בסיס הורמון הפרוגסטרון או שבב סופרלורין המוחדר מתחת לעור ומשחרר את ההורמון באופן מבוקר לאורך זמן ומנע בכך ייחום.

[/cmsmasters_text][/cmsmasters_column][/cmsmasters_row]