מניעת תולעת הפארק – מה חשוב לדעת?

מניעת תולעת הפארק – מה חשוב לדעת?

תולעת הפארק (או מחלת הספירוצרקוזיס בשמה המדעי), היא מחלה קטלנית ונפוצה הנגרמת על ידי התולעת ספירוצרקה לופי (Spirocerca lupi). המחלה פוגעת בעיקר בכלבים, אך התגלתה גם אצל זאבים ותנים. המחלה שהחלה אצל כלבים שטיילו בפארק הלאומי ברמת גן, נפוצה כעת בכל רחבי הארץ והיא יכולה להיות מחלה קטלנית ליונקים הללו.

ההידבקות

כלבים שנושאים את התולעת, מפרישים בצואתם את ביצי התולעים. ביצי התולעים מתפתחות בגופן של חיפושיות זבל קטנות הניזונות מצואה זו והופכות בגוף החיפושית לתולעים צעירות. הכלבים , האוכלים שאריות מזון אורגני המוטל ברחוב, וצואת כלבים, בולעים ביחד עם המזון את חיפושיות הזבל שנמצאות בפארקים, בגינות ובכל מקום בו קיימת צמחיה. וכך, הכלבים בולעים למעשה את התולעים הללו, שמטיילות לאחר מכן בגופו של הכלב. מהקיבה הן מסיירות ברחבי כלי הדם שלו החל באבי העורקים ועד דופן הוושט. התולעים מתרכזות בדופן הושט והגוף כמגננה יוצר סביבן גידול שפיר הקרוי גרנולומה התולעים משתמשות גם בגרנולומה שנוצרה כבית גידול ושם הן מתבגרות. לאחר פרק זמן מסוים בגוף הכלב, התולעים מטילות ביצים בוושט, הביצים עוברות מסלול בגופו של הכלב דרך המעי שלו ויוצאות בסופו של דבר החוצה עם הצואה. כתוצאה מכך, הכלב נושא את המחלה הקטלנית שעלולה לעלות לו בחייו.

חיפושית זבל

סמני המחלה בכלבים:

חלק מהתולעים המטיילות בגופו של הכלב, יכולות להתרכז בעמוד השדרה ואף ישנם מצבים בהם תולעים חודרות את אבי העורקים (העורק המרכזי של הגוף), גורמות לקרע בדופן כלי הדם, לקריסה ולמוות מידי של הכלב עקב שטף דם פנימי חריף.

מניעת המחלה

לאור תוצאותיה הרות האסון של המחלה, חשוב לעשות כל שניתן כדי שהכלב לא יידבק. יש כמה אפשרויות ומומלץ לבצע את ההנחיות של הוטרינרים.

  1. להקפיד על כך שהכלב לא יאכל בחוץ כלום, לא שאריות מזון, לא צואת כלבים ולא דשא, כדי לא להידבק במחלה.
  2. אם הכלב נוהג לרחרח ולאכול בחוץ, יש לשים עליו מחסום פה.
  3. לאסוף את צואת הכלב ולזרוק אותה לפח האשפה כדי למנוע התרבות של התולעים וחיפושיות הזבל.
  4. ביצוע טיפול מונע, זריקה מונעת אחת לשלושה חודשים המכילה חומר נוגד תולעי ספירוצרקה. ההידבקויות הן בדרך כלל מהירות וקטלניות ולכן חשוב מאד לשמור על המסגרת ולא לפספס את מועד הזריקה אחת לשלושה חודשים.

סימנים להידבקות במחלה

  • הכלב אינו מסוגל לעכל מזון, הוא מקיא כל מזון שהוא אוכל (הסמן הנפוץ ביותר) עקב הימצאותן של גרנולומות (גידולים) החוסמות את חלל הושט.
  • בנוסף לכך, הכלב יכול להראות סמני שלשול, קשה לו לבלוע מזון, ניכרת בו חולשה, הוא מאבד משקל, משתעל, חולה בדלקת ריאות.
  • שתוקים בגפיים וסמנים עצביים עקב פגיעה התולעים בחוט השדרה הכלב.
  • קריסה פתאומית של הכלב ומוות מידי עקב דימום פנימי מסיבי בעקבות פגיעה בדופן כלי הדם.

כשמופיעים הסימנים הללו, מגיעים מידית לוטרינר אך לעיתים קרובות זה שלב מאוחר מאד של המחלה וקשה מאד להציל את הכלב.

הוטרינר מאבחן את המחלה בעזרת מספר בדיקות:

  • בדיקה פיסית של הכלב ולקיחת היסטוריה (טיול בפארקים, נטייה לאכול שיירי מזון מהרחוב וכו').
  • צילומי רנטגן בעזרתם אפשר להבחין בגידולים בבית החזה.
  • בדיקה אנדוסקופית בחלל הושט, לזיהוי הגרנולומות בוושט, הצרויות בוושט ולעיתים את התולעים עצמן.
  • בדיקת צואה כדי לוודא כי יש ביצי תולעים בה.

ישנם מספר גזעים של כלבים בעיקר מסוג כלבי הרועים להם קיימת מוטציה גנטית (מוטציית MDR1) הגורמת לרגישות גבוה לתרופה, בה משתמשים לטיפול ומניעה של תולעת הפארק ולכן ההמלצה היא לבצע בדיקת דם גנטית לגזעים הללו כדי לאתר את המוטציה, וכך לקבל פידבק על רגישות או אי רגישות לחומר המוזרק למניעת המחלה. החומר נגד פרעושים מסוג Revolution מסייע אף הוא בחלק מהמקרים למניעת התפרצותה של המחלה

חשוב להדגיש שמכיוון שהטיפול איננו חיסון אלא חומר הקוטל את התולעים, יש להקפיד על מתן הטיפול לכלב אחת ל-3 חודשים ולא לפספס אותו.

כלב שנדבק במחלה

כדי שהכלב יחזור לעצמו ולכוחותיו, הוא אמור לעבור סדרה של זריקות בכל שבועיים כנגד התולעת. מעבר לכך, יבצעו עליו מעקב בריאותי לעיתים תכופות הכולל בדיקות צואה, בדיקות אנדוסקופיות וצילומי רנטגן לבדוק את מצב התולעים בגופו ואת סיכוייו להחלמה.

במקרים רבים זה כבר מאוחר מדי ולא כדאי להכניס את הכלב לחדר הניתוח. כל הטיפולים הללו הם טיפולים יקרים מאד למשפחתו של הכלב ולכן חשוב להקפיד על מניעת ההדבקות במחלה.

Call Now Buttonלחצו לשיחה