וטרינר לתוכים

פעמים רבות תוכים ינסו לטשטש את חולשתם וכלפי חוץ יפגינו כי הם חשים בטוב. זאת משום שבטבע, תוכי חולה מושך אליו ואל הלהקה שבה הוא חי טורפים לכן הלהקה נוטה לסלק תוכים חולים מקרבה. כאשר אתם בוחנים את התוכי מומלץ לעשות זאת מרחוק. סימני אזהרה שעלולים להעיד כי יש צורך לפנות לוטרינר תוכים הם: כמויות המזון והמים שלא פוחתים, נשימות כבדות, התוכי עומד בתחתית הכלוב, עיניו עצומות ונוצותיו נפוחות, דימום או חתכים מפציעה עצמית או מכה, כך גם הפרשות מסביב לאף והעיניים.

כיוון שהתוכים שונים מאוד בגודלם בין זן לזן יש לקחת זאת בחשבון ולהתאים את גודל הכלוב לגודל התוכי. כלומר, מרווח מספיק כך שיוכל לפרוס את כנפיו בקלות. יש לבחור בכלוב מחומר עמיד אך לא עשוי מחומרים כגון אבץ/עופרת שרעילים מאוד לתוכים. חשוב שהמקלות עליו יושב התוכי יהיו בעובי מתאים לגודל כף הרגל של התוכי ועשויים מחומר הניתן לחיטוי ולשטיפה בקלות כמו פלסטיק, אך קשיחים מספיק כך שהתוכי לא יפרק אותם עם המקור.

חשוב מאוד להרגיל את התוכי מגיל צעיר לאכול כופתיות – מזון מאוזן ומלא בערכים תזונתיים החיוניים לתוכים. מומלץ מאוד ששליש מהתפריט היומי של תוכי יכיל כופתיות. השליש השני – פירות וירקות: תפוח עץ, בננה, גמבה, גזר, כרובית, בטטה, עלי סלרי, תרד, פלפל חריף. שליש אחרון יכיל תערובת זרעים אגוזים, ביצה קשה וכו’.

אבוקדו ושוקולד רעילים מאוד לתוכים ויכולים לגרום למוות. לא מומלץ גם לתת שום, בצל, קפאין, מוצרי חלב, משקאות ממותקים, מזון עתיר סוכר, עגבניות, גרעיני תפוח ופטרוזיליה. ובמידה והתוכי שלכם אכל אחד מהמאכלים הללו, יש לפנות בדחיפות אל וטרינר תוכים.

בזנים שונים תהליך זיהוי מין התוכי שונה ולא בכל הזנים זיהוי חיצוני אפשרי. אצל רובם נדרשת בדיקת דם מיוחדת שנשלחת למעבדה. בחלק מהסוגים אפשר לזהות את מין התוכי לפי הבדלי הצבעים בין הזכר והנקבה. לדוגמה: בתוכונים צעירים קשה מאוד לזהות עקב שינויים בצבע שמשתנים עם הגיל. בגיל 5-6 חודשים מופעים הבדלי צבעים בנחיריים מעל המקור: אצל נקבות צבע הנחיריים חום קטיפתי ואצל זכרים כחול. אצל תוכי קוקטייל צעיר ניתן לראות כתמים בחלק הפנימי של הכנפיים והזנב שנעלמים אצל זכרים בגיל כשנה. תוכי קקדו נולדים עם עיניים שחורות כהות וכשמגיעים לגיל הבגרות הנקבות מקבלות גוון חום בהיר.